מאמר ביקורת

הספר "תמונתו של דוריאן גריי" הוא רומן מאת אוסקר ווילד שפורסם בשנת 1890.

הסיפור פותח בתיאור הערצתו של באזיל הולוורד הצייר כלפי דוריאן גריי בשל יופיו החיצוני והפנימי. דוריאן גריי מהווה השראה לבאזיל, שמצייר את דיוקנו. בסטודיו של באזיל, פוגש דוריאן בלורד הנרי, הדוניסט, סרקסטי ושונא מוסר.  דוריאן נופל תחת השפעתו, ולאחר מכן הוא מביע משאלה שהתמונה שלו תזדקן ותשא את נטל חטאיו במקומו. משאלה זו תתגשם, ובהשפעת דעותיו של לורד הנרי חי דוריאן חיים מושחתים, מלאים בהפקרות, רשע וחוסר מוסר, אך מבחוץ יופיו וצעירותו נשמרים ומטעים את הסביבה. בסוף הספר, במטרה להשמיד את העד היחיד לחטאיו, דוריאן דוקר את הדיוקן ובכך הורג את עצמו. משרתיו מוצאים את התמונה, המגלמת צעיר יפה תואר, ללא פגם, ולידה את גופתו של דוריאן גריי הזקן והמכוער עם סכין בחזה.

דוגמאות חשובות מהספר

1. הבעת המשאלה והתגשמותה-

לאחר שבאזיל מסיים את דיוקנו של דוריאן, הצייר והנרי מתפעלים מאוד מהתוצאה ומהדוגמן. לפני כן, הנרי נשא נאום על חשיבותם של היופי והנעורים מעל לכל דבר אחר. דוריאן גריי, המושפע ממילותיו, הביע משאלה: "זה כל כך עצוב! אני אזדקן, ואראה נורא ומבעית. אבל התמונה תישאר צעירה לנצח... אילו היה אפשר שאני אשאר צעיר לעד והתמונה היא שתזדקן!... אין דבר בעולם שלא הייתי נותן! הייתי נותן בתמורה את נפשתי!", "אני מקנא בכל דבר שיופיו אינו גווע. אני מקנא בדיוקן שלי שציירת. באיזו זכות הוא ישמור את מה שעלי לאבד? כל רגע חולף גוזל משהו ממני, ומעניק משהו לדיוקן...".

לאחר שמיעת דבריו של דוריאן, באזיל החליט להשמיד את התמונה, כדי למנוע ממנה להביא סבל לחיי חבריו. דוריאן עוצר אותו רגע לפני שעמד לקרוע את הבד, ולוקח את התמונה לביתו.

בהמשך העלילה, דוריאן מתאהב בשחקנית הצעירה סיביל ויין, והציע לה נישואים. הוא הזמין את לורד הנרי ובאזיל הולוורד לצפות בה משחקת.  לאחר שמתאכזב ממשחקה, הוא מסיים את האירוסים למרות הסבריה של סיביל שאהבתה העזה כלפיו פתחה את עיניה, והיא הבינה שהיא רוצה לאהוב ולא לשחק אהבה. דוריאן דוחה אותה ושובר את ליבה, ומשאיר אותה בוכה ואומללה והולך לדרכו.  כשהוא מגיע לביתו ומתבונן בתמונה, הוא שם לב לשינוי בו- היה בפניו מבט אכזרי, והבין שמשאלתו התגשמה. לאחר התבוננות בתמונה, החל להתחרט על מעשיו לסיביל ומחליט לתקן את העוול ולהתחתן איתה. למחרת, לאחר שכתב לה מכתב ארוך שבו התנצל ודיבר על אהבתו כלפיה, דוריאן מגלה כי סיביל התאבדה באותו לילה. בתחילה דוריאן מרגיש אשם, אך לורד הנרי משכנע אותו שזה לא אשמתו ולא להתייחס למותה ברצינות, והם הולכים לאופרה. בהמשך הוא מסתיר את התמונה בחדר נעול ומכוסה בבד.

2. הרצח של באזיל-

שנים רבות אחרי זה, באזיל מגיע לביתו של דוריאן גריי לפני שהוא עוזב לפריז, לאחר תקופה ארוכה שבה לא התראו. באזיל רוצה לוודא שהשמועות על חייו הפרועים של דוריאן לא נכונות, ושהוא עדיין אותו בחור עם נפש יפה כמו מראהו החיצוני. דוריאן מתעצבן, ומכריח את באזיל לראות את התמונה ומאשים אותו בהדרדרות המוסרית שלו. בהתקף זעם, דוריאן רוצח את באזיל ומשאיר אותו בחדר הנעול עם התמונה שהוא צייר.

דמותו של באזיל מהווה דמות מנוגדת להנרי, לציניות שלו ולחיים ריקים מתוכן. למרות זאת, באזיל רוצה להאמין שנפשו של דוריאן גריי נשארה יפה כמו פניו ושלא הוכתמה.

דוריאן קורא לידיד מעברו, אלן קמפבל, שהיה כימאי ידוע. הוא דרש ממנו 

בסחיטה להשמיד את הגופה, ולאחר מכן שרף את חפציו של באזיל.

3. ג'יימס ויין-

לסיביל ויין היה אח, ג'יימס, שהיה ימאי. לפני עזיבתו להפלגה ארוכה, הוא נשבע לעצמו ולסיביל שאם היא תיפגע מ"נסיך החלומות" (שהיה הכינוי של סיביל לדוריאן) הוא יהרוג אותו. אחרי 18 שנות חיפושים, במקרה שמע את הכינוי "נסיך החלומות" במקום נידח בו התאספו מעשני אופיום. לאחר מכן, תפס ג'יימס את דוריאן וניסה להרוג אותו. דוריאן ניצל בזכות התמונה, שהזדקנה במקומו- הוא אמר להגנתו שהוא צעיר מדי בשביל להיות זה שגרם למותה הטרגי של סיביל. ג'יימס נתקף אשמה על כך שכמעט הרג אדם חף מפשע, ומשחרר אותו. אך במהרה מתברר שהוא טעה- אחת מהנשים הרבות שנפלו קורבן לדוריאן גריי מספרת לג'יימס שמראהו לא השתנה ב18 השנים האחרונות.

בהמשך, דוריאן הלך לציד עם חבריו. שם, דוריאן חושש לחיו ופוחד שג'יימס יחזור להרוג אותו. דוריאן רואה אותה במקומות לא צפויים, אך משכנע את עצמו שהוא הוזה. במהלך הציד, דוריאן רואה ארנבת יפה שנעה בצורה אצילית, ומבקש מחברו לא להרוג אותה. אך הוא יורה, ופוגע בארנבת, ובטעות גם באדם שהסתתר בעצים. לאחר מכן התברר שהאדם שנהרג היה ג'יימס. מותו של ג'יימס גרם לדוריאן הקלה וחשק לשנות את חייו ועשה צעד ראשון לכיוון זה- החליט לא להרוס את חייה של נערה תמימה מהכפר. בתחושת גאווה עצמית מופרזת, מיהר לראות אם התמונה השתפרה. בהגיעו לחדר, ראה שהאדם בתמונה נהיה יותר אכזרי, והחל להבין שהחרטה שלו לא הייתה לא אמיתית. דוריאן חושב שאם יהרוס את התמונה, זה יעזור לו לשקם את חייו. הוא לוקח את הסכין איתה רצח את באזיל, יוצר התמונה, ודוקר איתה את הדיוקן, וכך נהיה זקן ומקומט ומת עם הסכין בליבו, בעוד שהדיוקן שב להיות יפה תואר וצעיר.

תמונה זו מייצגת את הניגודיות בין מראהו של דוריאן לאישיותו האמיתית ברוב חלקי הספר- הדיוקן מתאר את הפנימיות שלו.

מדוע בחרתי בספר זה?

בחרתי לכתוב ולהמליץ על ספר זה מפני שחיפשתי ספר קלאסי ומעניין. ספר זה הוא פרדוקסלי, ומציג את תופעת הנרקיסיזם בצורה פילוסופית. בנוסף, זהו שילוב של ראליות ופנטזיה, ולמצוא הסבר לדברים הלא מציאותיים בעזרת הכלים מהעולם הראלי.

אני ממליצה על ספר זה, מפני שהוא כתוב בצורה יוצאת מן הכלל, ומלא בסתירות ובמשפטים מבריקים. כמו כן, בספר מוצגות דמויות עמוקות ועלילה מרתקת. העובדה שהספר נכתב לפני יותר מ100 שנים, אך עדיין רלוונטי בימינו מראה כמה הספר הזה משמעותי.

קישור למציאות העכשווית

הספר מעלה בעיות ניצחיות שרלוונטיות גם בתקופתנו: האינדיבידואליות ויחס בין הפרט לחברה, המצפון, היכולת של בן אדם לשלוט בדחפים שלו, השאיפה לאידיאל היופי הנצחי והמחיר שאנשים מוכנים לשלם עבורו, היחס בין המראה החיצוני לאישיות והשפעה של אדם אחד על אחר והאחריות עליה.

גם בימינו, אנשים רבים מוכנים לשלם הרבה כסף על ניתוחים פלסטיים וכדומה על מנת לעמוד בציפיות הגבוהות של החברה וכך גם מאבדים את האינדיבידואליות שלהם. במקרים רבים האדם נשפט לפי מראה חיצוני קודם, ללא קשר למעשיו ומחשבותיו. אדם שהוא יפה במראהו, יקבל יחס מועדף מראש מהחברה (כפי שדוריאן למרות מעשיו עדיין היה מיודד עם אנשים במעמד אצולה). ניתן גם לראות בספר כיצד אנשים מנסים להצדיק את מעשיהם כדי שיוכלו לסלוח לעצמם ושאחרים יסלחו להם- אמירותיו של הנרי תורמות לאיך שדוריאן תופס את עצמו ומנקה את עצמו מאשמה ברוב הספר. נוסף על כך, לעיתים אנחנו מתעלמים מהערכים שלנו ומרוכזים רק ברגשות וברצונות שלנו, ועדיין ממשיכים להשתמש במילים בלי לחשוב על התוצאה שלהן ואיך זה ישפיע על התנהגותם של אחרים- כפי שהנרי עשה פעמים רבות בספר והשפיע על דעותיו של דוריאן באופן משמעותי.